פסיכותרפיה רוחנית - הוליסטית: מפגש של פסיכולוגיה ורוחניות 

רבים מאיתנו ביקרו מתישהו אצל פסיכולוג, יועצת חינוכית, או מטפל קונבנציונלי אחר המטפל בנפש. אנשים המזהים עצמם כרוחניים חווים אנשי טיפול קונבנציונליים כבלתי סובלניים לנושאים רוחניים. רבים מהמטופלים שמגיעים אליי מספרים שביקרו קודם לכן אצל אנשי בריאות הנפש שהתייחסו בחשדנות או ביקורתיות כלפי אמונותיהם הרוחניות. מצב זה עגום ומצער, במיוחד לאור העובדה שלאורך ההסטוריה של המין האנושי נפש ורוח הלכו יד ביד. כל התפתחות רוחנית משולבת עם התפתחות רגשית, כלומר פסיכולוגית. מורים רוחניים מדברים על "התפתחות פסיכו-רוחנית", מתוך הבנה שאין אפשרות להתפתח רוחנית באמת בלי שנפגוש גם את השדים שבתוכנו - תכנים שבהם עוסקת ביעילות הפסיכולוגיה.

אז מדוע פסיכולוגים ביקורתיים כל כך כשמגיע הדבר לתכנים רוחניים? התשובה נמצאת באופן התפתחותה של הפסיכולוגיה המודרנית כמדע. זיגמונד פרויד, אבי הפסיכולוגיה המודרנית, היה רופא ואיש מדע, ובנסיונו "למכור" את שיטתו החדשה - הפסיכואנליזה - לאנשי המדע הביקורתיים של אותה תקופה, הרגיש שיהיה לו קל יותר לעשות זאת אם יתנער מכל קשר לרוחניות. ממשיכי דרכו, בנסיונם להציג את הפסיכולוגיה כתחום מחקר אקדמי לגיטימי המשיכו מגמה זו. לאורך השנים התכחשה הפסיכולוגיה לרוחניות - לא מכיוון שלא קיים קשר כזה, נהפוך הוא: דוקא בגלל שקיים קשר הדוק בין שני התחומים, עשו הפסיכולוגים כמיטב יכולתם לעמעם ולטשטש אותו. התוצאה המצערת של מהלך עיניינים זה מביא לכך שכשאדם רוחני מגיע כיום לפסיכולוג הוא מרגיש צורך להצדיק את אמונותיו, אחרת יחשוב הפסיכולוג שהוא הוזה, ועלול עוד לאבחן אותו כפסיכוטי.

מה יעשה, אם כך, אדם רוחני הסובל ממצוקה נפשית? לעיתים קרובות יפנה למטפל אלטרנטיבי. לדוגמא, מטפל העוסק בהילינג לסוגיו השונים, ברפואה משלימה, או בטכניקת טיפול רוחני כזאת או אחרת. המטפל ההוליסטי, למרות שהכשרתו המקצועית בתחום עיסוקו עשויה להיות מצוינת, לא הוכשר לטפל במצוקות נפשיות. הוא יעשה כמיטב יכולתו, כמובן, לעזור לפונה במצוקתו. אך כיצד יתמודד עם הפרעת טורדנית כפייתית (OCD) למשל, או הפרעת אישיות, ללא ידע פסיכולוגי? ואיך יטפל בחרדה קשה או דכאון עמוק מבלי להזיק למטופל? המטפל ההוליסטי לא קיבל הכשרה לסיוע נפשי, ולא ידע כיצד לעשות זאת באופן מקצועי ואחראי. אין ספק שהוא יגייס את תושייתו, ויציע למטופל שלו את מיטב עיצותיו האישיות, שאת חלקן רכש מתוך נסיון החיים שלו, וחלקן שמע מאחרים. אך האם עזרה כזו מספיקה כשמדובר במצוקה נפשית ממשית? האם אינטואיציה מפותחת היא תחליף להכשרה טיפולית מקצועית? רב המטפלים ההוליסטיים שדיברו איתי בנושא זה הביעו את הצורך במסגרת הכשרה שתלמד אותם כיצד להתמודד עם מצוקות נפשיות. הם זקוקים להכשרה פסיכולוגית מתאימה, שכוללת ידע בתיאוריות אישיות, בפסיכופתולוגיה וביחסי מטפל-מטופל, בין השאר.

משמעות המושג פסיכותרפיה היא "טיפול פסיכולוגי". פסיכותרפיה הוליסטית כוללת מספר טכניקות שבהן משתלבות שתי הדיסיפלינות - הפסיכולוגיה העכשווית והרוחניות - באופן הרמוני. הנה כמה מהן:

• שחזור גלגולים: באמצעות דמיון מודרך מוחזר המטופל אל גלגולים קודמים שלו על מנת להבין את המקור לבעיותיו העכשוויות ולטפל בהן באמצעות רטרו-הילינג. מטרת השחזור אינה סקרנות לגבי זהותנו בגלגולים קודמים, אלא שיפור החיים הנוכחיים. באמצעות השחזור אפשר לטפל במגוון בעיות, כגון - פחדים, מצבי רוח, מערכות יחסים לקויות, דפוסי חיים תבוסתניים ועוד.
• קלפים פסיכו-רוחניים: ישנם סוגים שונים של קלפים טיפוליים. אך הקלפים המתאימים ביותר לפסיכותרפיסט הרוחני הם "קלפי סיי": חפיסת קלפים יפהפיים, המציגים סמלים המבוססים על פסיכולוגיית המעמקים של קארל גוסטב יונג. כל אחד מ-40 הקלפים מציג סמל אוניברסלי, אותם כינה יונג "ארכיטיפים". יחודיותם של הקלפים היא שהמשמעויות שלהם מצויות עמוק בתוך כל אחד מאיתנו. בהיותם סמלים אוניברסליים שאל משמעותם אנחנו מחוברים באופן טבעי, מאפשר השימוש בקלפים פיתוח המודעות העצמית והקשר אל הלא מודע - האישי והקולקטיבי, מתוכם יעלו תובנות משמעותיות, ויחשף ידע פנימי עמוק. הקלפים יעזרו לנו להבין מניעים להתנהגויות לא ברורות שלנו, ולבחון את האפשרויות הפתוחות בפנינו למימוש עצמי והגשמה אישית ורוחנית.  
• פירוש חלומות: פרויד כינה את החלומות "דרך המלך אל התת מודע". פירוש חלומות בדרך שפרויד עסק בה התמקדה בחשיפת משאלות מודחקות. אך הגישה הרוחנית לפירוש חלומות יוצאת מתוך תפיסה שחלומות לא רק מייצגים דחפים מיניים ואגרסיביים אסורים, אלא גם את כוחות הנפש שלנו, ואת הכישורים הרוחניים הנסתרים שלנו שבעזרתם נוכל להמריא ולגלות את יעודנו ומקורות העוצמה הפנימית שלנו.  
• שיטת "הדיאלוג הפנימי": זוהי שיטה רבת עוצמה המשלבת מספר טכניקות ושיטות, כגון גשטאלט, התמקדות (פוקוסינג), Voice Dialogue וסכימה תרפיה. התפיסה עליה מבוססת שיטת הדיאלוג הפנימי היא שכולנו מורכבים מריבוי של חלקים, שלעיתים מפעילים אותנו בצורות מנוגדות. לדוגמא, מטופלת מספרת שלמרות שהיא אוהבת את בעלה היא בוגדת בו. בשיטת הדיאלוג הפנימי אנחנו יוצרים קשר, באמצעות טכניקה של התבוננות מדיטטיבית המשלבת גוף ונפש, עם שני החלקים המנוגדים שבתוכה: החלק שאוהב את בעלה, והחלק שבוגד בו. המפגש בין הקולות איפשר ליצור אינטגרציה בין הרצונות המנוגדים, ועזר לה למצא פתרון לדילמה הפנימית שרדפה אותה.

לסיכום: בעוד שלאורך ההסטוריה האנושית היה קיים קשר הדוק בין פסיכולוגיה ורוחניות, נראה שהפסיכולוגיה המודרנית התרחקה מהרוחניות, כפי שמטפלים רוחניים מתנערים מהפסיכולוגיה, למרות העובדה שהן זקוקות זו לזו היום יותר מתמיד. המטרה האישית ששמתי לעצמי בלומדי פסיכולוגיה ופסיכותרפיה מחד ותורות וגישות רוחניות מאידך, היתה להשיב אל הרוחניות את עומקה הפסיכולוגי, ולהשיב לפסיכולוגיה את הנשמה שאיבדה. לו יהי רצון!